עידן דה ארץ הוא כותב מחונן ופעלי ליברלי והוא מציף את אחת הבעיות הכואבות שכולנו חייבים להיות מודעים אליהם- היכולת שלנו לחיות בכבוד לעת זקנה.
עידן כותב כך:
קחו את הגיל שלכם. תוסיפו 22. האם הגעתם ל-70? אם לא, שכחו מקצבאות זקנה. זו לא דעתי, זו פשוט המציאות.
דו"ח מבקר המדינה בחן את חישובי הביטוח הלאומי, ומצא שבעקבות הקורונה, ביטוח לאומי יפשוט את הרגל כבר ב-2043, שנה לפני הצפי הקודם.
למה זה קורה? ביטוח לאומי אמנם נקרא ביטוח, אבל בפועל הוא משהו אחר. אנחנו משלמים כל חודש לביטוח לאומי, והכסף הזה עובר מיידית למי שמקבל קצבאות, כאשר הקצבה היקרה ביותר (כ-37 מיליארד ש"ח ב-2020) היא קצבת הזקנה שכל אזרח ישראלי מקבל מעל גיל 70.
כרגע, האוכלוסיה בישראל צעירה מאוד, ויש יותר משלמי ביטוח לאומי מאשר מקבלי קצבאות. ביטוח לאומי אוגר את ההפרש הזה בקרן, שתגיע לשיאה בערך ב-2025. בשיא, יהיו בה כ-250 מיליארד ש"ח.
החל מאותו הרגע, החישובים מראים שהזדקנות האוכלוסיה תגדיל את הוצאות ביטוח לאומי מתחת להכנסות, כך שביטוח לאומי יתחיל להשתמש בקרן. היא תישחק לאט, ואז מהר יותר ויותר ככל שהפער בין הוצאות ביטוח לאומי להכנסותיו יגדלו. בשנת 2043 הקרן תיגמר, וביטוח לאומי ימצא את עצמו עם שוקת שבורה – מקבלי קצבאות שנסמכו עליו, אבל פשוט אין מספיק מי שישלם.
לכן, ביטוח לאומי אינו ביטוח. הוא הונאת פונזי: הצעירים היום משלמים על המבוגרים, מתוך אמונה שכאשר הם יגיעו לגיל זקנה, הם יקבלו קצבאות. אבל כשזה יקרה בפועל, פשוט לא יהיו מספיק אנשים שישלמו. אירופה פתרה את הבעיה באמצעות הגירה המונית – עובדים ממדינות עולם שלישי היגרו לאירופה והתיישבו בה, בין השאר כדי שיהיו מספיק משלמי מיסים לתמיכה במערכת הרווחה והסעד האירופאית.
בישראל, אין לנו את הפריווילגיה הזאת. אנחנו לא יכולים לסמוך על הגירה אדירה מאסיה ואפריקה שתציל אותנו. לכן, אנחנו צריכים לחשוב מחדש על כל מערכת הרווחה שלנו.
בואו נשים בצד את אלמנטי הרווחה של ביטוח לאומי, כמו קצבאות נכות, נפגעי עבודה ודמי אבטלה. לגבי תפקידים אלו אין ממש ויכוח, והכסף ימשיך לזרום ככה או אחרת. אנחנו צריכים להסתכל על הפיל שבחדר, שהוא קצבאות הזקנה, שמהוות היום כמעט 40% מתשלומי ביטוח לאומי ובעתיד יהוו את רובם הגדול.
קצבאות זקנה הן שארית אחרונה לפנסיה תקציבית. בפנסיה צוברת, המדינה מחייבת הפקדה בתוכנית חיסכון מסוימת שצוברת תשואה וריבית לאורך החיים, כך שלכולנו יהיה מספיק כסף שיקיים אותנו לעת זקנה. בפנסיה תקציבית, הצעירים פשוט משלמים מיסים והממשלה מוציאה אותם על המבוגרים. זה המודל של ביטוח לאומי, והוא סובל מאותה הבעיה – זה פשוט לא בר קיימא. אי אפשר לקיים את זה בטווח הארוך.
עד כאן המאמר של עידן שממשיך ומציין את הפתרונות ברמה הלאומית לבעיה אותה הוא הציף.
אני רוצה לקחת את זה למקום האישי של כל אחד מאיתנו, מודל הפנסיה כשל, מדיניות הרווחה בישראל בדרך לתהום, בהחלט ייתכן שהעיוותים יתוקנו בהמשך הדרך אבל אי אפשר לסמוך על זה, אנחנו צריכים לייצר לעצמנו את העוגן הכלכלי באמצעות השקעה חכמה וסולידית לאורך שנים שתאפשר לנו צמיחה ויציבות כלכלית גם לעת זקנה.
